#_lt#br/#_gt#שמורת נחל קנה – הינה שמורת הטבע הגדולה והמרכזית במערב השומרון. מעיינות שופעים, מערות נטיפים, מצודות, חורבות, מצוקים, נוף עשיר בחורש ים תיכוני צפוף ועוד. כל אלו מצויים בשמורת הטבע הקסומה של נחל קנה. נחל זה נקרא 'נחל קנה' החל מתקופת המקרא, בתקופה זו שימש כגבול בין נחלת אפרים מדרום ונחלת מנשה מצפון (יהושע יז). בדומה למאות אתרים נוספים בשומרון (ובארץ ישראל בכלל) גם שמו של נחל קנה השתמר בפי הערבים – 'ואדי קנא', כך מכונה קטע ממנו הסמוך לחרבת קנא (בין היישובים נופים וקרני שומרון). למעשה זהו הנחל היחידי בארץ בו השתמר השם המקראי עד ימינו בצורה כה מדויקת (!). #_lt#br/#_gt#המעניין הוא, שעד המאה ה-20 היה מקובל כי נחל קנה נמצא הרבה יותר צפונה, בנחל שכם או אף צפונית יותר. לדוגמה – ר' אשתורי הפרחי אשר ביקר בארץ במחצית הראשונה של המאה הי"ד, זיהה את העיר – "גזר אשר לאפרים" בחרבת ג'נזור הסמוכה לתל דותן בצפון השומרון, "ומשם ואילך לדרום תעלה ותבוא אל הרי אפרים עד בואך שומרון..." ('כפתור ופרח' א, עמ' רצד). אמנם ר' אשתורי הפרחי אינו מציע זיהוי לנחל קנה, אך ברור כי לדעתו נחלת אפרים משתרעת מאזור בית אל בדרום ועד לעמק דותן בצפון השומרון. #_lt#br/#_gt#דוגמה נוספת – ר' יהוסף שוורץ אשר ביקר בארץ במחצית הראשונה של המאה הי"ט, זיהה את נחל קנה עם מה שאנו מכנים כיום נחל שכם – אלכסנדר המתחיל את זרימתו ממערב לשכם במעיין ששמו עין אלקאסאב (שפירושו קָנֶה בערבית ; 'תבואות הארץ', עמ' סז). #_lt#br/#_gt#חוקר נוסף במאה הי"ט שזיהה את נחל קנה בנחל שכם (של ימינו), הוא הצרפתי ויקטור גרן. וכך הוא כותב#_sc# "בשנת 1856 הבעתי דעה, בחיבור שפרסמתי בלאטינית, כי נהר אבו-זאבורא הוא נהר אלקצב... והוא נחל קנה הנזכר בספר יהושע. ברם לאחר חקר נוסף של החוף שיניתי את דעתי, ועכשיו אני נוטה לזהות את זה האחרון עם נהר אלפאליק הזורם מדרום לנהר אבו-זאבורא" ('תיאור ארץ ישראל – השומרון', כרך 5, עמ' 243). כלומר, בתחילה זיהה גרן את נחל קנה עם 'נהר אבו-זאבורה' הוא נחל אלכסנדר (שכם-אלכסנדר), ולאחר זמן נמלח בדעתו וזיהה את נחל קנה המקראי ב-'נהר אלפאליק' הוא נחל פולג הנקרא גם 'וואדי אלקצב' שפירושו בערבית קנה (בדומה למעיין בראשיתו של נחל שכם). #_lt#br/#_gt#כיום מקובל כמובן לזהות את נחל קנה עם הוואדי שלמרגלות היישובים קרני שמרון, עימנואל, אלוני שילה, מעלה שומרון, אלמתן, יקיר ונופים. למעשה, היובל המרכזי של נחל זה מתחיל הרבה יותר מזרחה – מאזור נבי ינון (לפנים ינוח המקראית, מצפון לבירת המחוז היהודי לשעבר 'עקרבה'). מכאן מתחיל וואדי הנקרא 'וואדי ינון', וואדי זה חוצה את כביש 60 בחלקו הדרומי של הכפר חווארה (לפנים חורון המקראית), עושה את דרכו מערבה בקטע יפהפה הנקרא 'וואדי ערעור' וחוצה את כביש ברקן – פונדוק (לפנים פונדק / פונדקא) למרגלות 'קצר חרמיה' (מצודת השודדים המצויה בקצה היישוב עמנואל). מכאן נכנס הוואדי לשמורת נחל קנה בין היישובים יקיר ונופים מדרום, ובין עמנואל, אלוני שילה, נווה מנחם, קרני שומרון, גינות שומרון, מעלה שומרון ואלמתן מצפון. משם זורם הנחל מערבה למרגלות שערי תקווה, נירית. וממערב לצומת ירקון נשפך לנהר הירקון. #_lt#br/#_gt#למעשה, נחל קנה המקראי הוא שמו של הוואדי היוצא מתפוח מערבה עד לים. כדברי הפסוק#_sc# "מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה" (להלן). במידה וזיהויה של תפוח המקראית ב-'תל אבו זרד' (המצוי בין העיר 'אריאל' ליישוב 'כפר תפוח') הינו נכון, ניתן להניח כי נחל קנה המקראי הוא הנחל היורד מ-'תל אבו זרד' צפונה ומערבה ומתנקז למה שהיום אנו קוראים נחל קנה למרגלות היישוב עמנואל. #_lt#br/#_gt#שמותיו של וואדי זה כיום הם – 'וואדי יסוף', 'וואדי א-שייח', 'וואדי א-שמי'. ומהיישוב עמנואל ומערבה השתמר שמו המקראי – 'וואדי קנא'. #_lt#br/#_gt#זאת אומרת, שנחלת מנשה משתרעת עד לתפוח בדרום. מכאן ומערבה נמשך הגבול לאורך נחל קנה. עדות נוספת להיותה של תפוח וסביבתה ("ארץ תפוח") בנחלת מנשה – היא אזכורו של היישוב – 'ישב' המזוהה בכפר 'יסוף' [כפר קטן המצוי למרגלות 'תל אבו זרד' (המזוהה עם תפוח המקראית)] בחרסי שומרון. בחרסים אלו המהווים ככל הנראה העתקי קבלות על משלוחי מס שהגיעו לבית המלך מיישובי ממלכת שומרון במאה ה-8 לפנה"ס, מופיע בין היתר יישוב בשם 'ישב' בחבל אשריאל (אחד מצאצאיו של מנשה – ראה למשל במדבר כו, לא). #_lt#br/#_gt#כאמור, נחל קנה נזכר במקרא כגבולה הצפוני של נחלת אפרים#_sc# #_lt#br/#_gt#(ח) מִתַּפּוּחַ יֵלֵךְ הַגְּבוּל יָמָּה נַחַל קָנָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם#_sc# #_lt#br/#_gt#(ט) וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת לִבְנֵי אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי מְנַשֶּׁה כָּל הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן#_sc# (יהושע טז) #_lt#br/#_gt#וכגבולה הדרומי של נחלת מנשה#_sc# #_lt#br/#_gt#(ט) וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה#_sc# #_lt#br/#_gt#(י) נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח#_sc# (יהושע יז) #_lt#br/#_gt#מפסוקים אלו ניתן להבין כי הייתה חפיפה מסוימת בין נחלות אפרים ומנשה. חפיפה מסוג זה הייתה קיימת כנראה במרבית נחלות השבטים. כגון בין מנשה יששכר ואשר ("ויהי למנשה ביששכר ובאשר"), בין דן ויהודה (הערים צרעה, אשתאול ותמנה נזכרות בנחלת יהודה והן בנחלת דן), בין ראובן וגד (על פי הכיבוש וחלוקת הערים), בין בנימין ואפרים (על פי תוואי הגבול מחד ומיקום ערי בנימין מאידך) ועוד. #_lt#br/#_gt#לדעתי חפיפה זו אינה מקרית, יש כאן יד מכוונת, ידו של יהושע בן נון, באמצעותה התכוון יהושע ליצור אחדות בין השבטים, לאחר שהלכו בנפרד במדבר 40 שנה (מיציאתם ממצרים ועד לכניסתם לארץ). #_lt#br/#_gt#את המגמה הזאת התחיל משה בעבר הירדן, המשיך יהושע בארץ ישראל המערבית והשלים אותה בטשטוש נחלות השבטים ומעבר לחלוקה מנהלית – שלמה המלך. #_lt#br/#_gt#אם כן שימש נחל קנה (מהיישוב עמנואל ומערבה) באופן כללי כגבול בין אפרים ומנשה. קו הגבול עבר כנראה במדרון (הלא מנוצל חקלאית) ולא בנחל עצמו ששימש כשטח חקלאי (עד היום משמשים השטחים משני צידי האפיק לגידולי מטעים ופלחה). לא הרחק מכאן, בגבול נחלת אפרים, מצויה תמנת חרס (כפר חארס), בה נקבר מנהיגנו יהושע בן נון. #_lt#br/#_gt# #_lt#br/#_gt#בכדי להבין את נופו המיוחד של נחל קנה, אנו חייבים לומר כמה מילים על המבנה גיאולוגי והמסלע. #_lt#br/#_gt#נחל קנה הוא הנחל היחידי למעשה בהר המרכזי שחוצה 3 מבנים גיאולוגיים (!). כאמור, תחילתו של נחל זה הוא ביובל המכונה 'וואדי ינון' – וואדי זה מתחיל את דרכו בקו פרשת המים הארצית סמוך ל-'נבי ינון' (לפנים ינוח המקראית ; המשמשת כציון גבול בין נחלות אפרים ומנשה בחלק היותר מזרחי). 'וואדי ינון' חוצה (כמעט) למעשה את הקמר הגדול הבונה את מזרח השומרון – קמר תרצה. לאחר יציאתו מקמר תרצה נכנס הנחל לעמק אורך (עמק תלם) המכונה עמק המכמתת המקראי, מכאן הנחל פונה דרומה ומערבה, חוצה את כביש 60 בפאתי הכפר חווארה (לפנים חורון המקראית), וחוצה את חלקו הדרומי של קער שכם. קער זה מתחיל למעשה מאזור תפוח (חרבת עטרוד) ונמשך צפונה דרך הפסגות הגבוהות של מרכז השומרון (יצהר, גריזים, עיבל, חורייש, בזק) עד לרכס הגלבוע. לאחר שחצה את קער שכם ממשיך הנחל מערבה בקטע יפה הנקרא 'וואדי ערעור'. מהיישוב עמנואל ומערבה, מכונה הנחל במקרא 'נחל קנה'. בקטע מדהים זה חוצה נחל קנה את השיפולים המערביים של קמר רמאללה (אשר חופפים כאן עם השיפולים הדרומיים של קמר ענבתא). חצייה זו מלווה ביצירת תוואי בעל חתך V מרשים מאד. המזכיר במקצת את הנחלים הגדולים במערב השומרון והגליל. #_lt#br/#_gt#לגבי מסלע, באזור נחל קנה נחשפות 3 תצורות חשובות. כל תצורה אחראית על אלמנט אחר בנוף#_sc# תצורת מוצא מורכבת מחוואר צהבהב, נחשפת באזור האפיק ומשמשת כשכבה אטומה (אקוויקלוד) למעיינות הרבים המפכים לאורך הנחל. בכל המעיינות ניתן להבחין בחוואר זה (בעיקר במעיין הנקבה בוואדי אבו עמר – להלן). יש לציין כי תצורה זו משמשת לאותה מטרה (שכבה אטימה) לעשרות מעיינות באזור הרי ירושלים. #_lt#br/#_gt#התצורה הבאה היא תצורת עמינדב המצויה בהתאמה מעל תצורת מוצא, תצורת עמינדב בנויה מסלע דולומיט קשה. סלע זה יוצר לאורך הנחל מצוקים רבים, לעיתים בגובה של כמה עשרות מטרים. התצורה האחרונה אותה נזכיר היא תצורת ורדים, תצורה זו בנויה גם כן מסלעי גיר ודולומיט קשים. המאפיין הנופי הבולט ביותר בתצורה זו הם תופעות הקארסט שבה (מים ממיסים סלעים גירניים ויוצרים חללים על פני הקרקע ובעיקר בתת הקרקע). בין התופעות ניתן להבחין בטרשים, ובעיקר במערות הנטיפים. תצורת ורדים הנחשפת באזורים רבים בהר המרכזי, אחראית על מאות מערות נטיפים בכל רחבי הארץ. ביניהם מערת הנטיפים הגדולה בנחל שורק, והמערה בנחל המערה (באזור זנוח). באזור נחל קנה מצויים עשרות מערות נטיפים (בתצורת ורדים), בחלקם גדולות כמו מערת נחל קנה המפורסמת המצויה ב-'וואדי יעקוב', ובחלקם קטנות כמו מערת 'וואדי אברהים' הסמוכה ליישוב אלוני שילה (נציין כי מערת עזון מהצעת הטיול של 'כביש 55' מצויה אף היא בתצורת ורדים). #_lt#br/#_gt#נזכיר את הדרך שעברה לאורך עמקו הרחב והנוח של נחל קנה. תוואי זה שימש כדרך החל מתקופת המקרא. עדות לכך היא המצודה המקראית ב-'חרבת קנה'. הדרך המשיכה לשמש בתקופות מאוחרות יותר כמו בתקופה הרומית – ביזאנטית, עדות לכך היא מצודת 'קצר אל חרמיה' (מצודת השודדים) הסמוכה לקצה המערבי של היישוב עמנואל וחולשת על העיקול הגדול של נחל קנה. כאמור, נחל קנה זורם בחלקו המערבי (מעמנואל ומזרחה) בתוך עמק גדול. עקב תלילותו וגודלו, ברוב התקופות, לא הייתה דרך מרכזית אשר חצתה את עמקו של נחל קנה לרוחב (צפון-דרום). נזכיר בהקשר זה את הדרך הרומית אשר הובילה מאזור בית אריה (לובאן א-ע'רביה ; לפנים בית לבן) צפונה דרך – המצודה בפדואל (דיר קלעה), רפת, א-זוויה, מסחה, סניריא, כפר ת'לת', עזון, ג'יוס, כפר ג'מל, כפר צור, א-ראס לטול כרם. בקצה המערבי של שמורת נחל קנה, מעל המקום בו חצתה הדרך הרומית את נחל קנה, שוכנת מצודה גבוהה ומרשימה החולשת על דרך זו – חרבת טנורה. #_lt#br/#_gt#הצעת מסלול#_sc# #_lt#br/#_gt#בשמורת נחל קנה ישנו ריכוז גדול ונדיר של אטרקציות מסוגים שונים. בכדי להספיק את מכלול האטרקציות נאלץ לבקר בה מספר פעמים. נתחיל את טיולינו ביישוב נופים, נכנס עם רכבינו ליישוב, מה-ש.ג ניסע ישר עד שנגיע לדרך עפר הלוקחת שמאלה לאורך הגדר של היישוב. בפיצול הכביש עם דרך העפר נחנה את רכבינו ונצעד דרומה על דרך העפר כ-150 מטרים עד שנבחין בשער בגדר (ניתן לתאם עם רבש"ץ נופים שיפתח לכם את השער), נעבור את השער, ונתחבר לדרך עפר המוליכה מערבה לחורבה גדולה המצויה על כיפה – חרבת שחאדה. חורבה זו שימשה בתקופות הרומית והביזאנטית כמרכז אזורי לייצור שמן זית. החורבה נמצאת במצב השתמרות מצוין. נסתובב בין החורבות ונוכל להבחין בשרידים רבים של בתי בד ובורות מים. מראש החורבה נשקיף על נופו המרהיב של מערב השומרון.מחרבת שחאדה נמשיך דרומה לכיוון ערוצו העמוק של וואדי אבו עמר, נתחבר לערוץ קצר ותלול, כשמצד שמאל (מזרח) נבחין במצוק האדיר המכונה 'מצוק עברד', עם הגיענו לוואדי אבו עמר נלך כ-350 מטרים מערבה עד שנראה בצד הדרך (לאורך וואדי אבו עמר מצויה דרך כבושה היורדת מקרוות בני חסן) מבנה בטון שנבנה על מעיין. כ-15 מטר ממזרח למבנה הבטון וטרסה אחת מעל דרך העפר – נבחין בפתח קטן המוביל לנקבת המעיין. אורכה של הנקבה הוא כ-20 מטר. מלבד הפתח שהוא קצת קטן ניתן לנוע בנקבה בצורה מרווחת (אך כפופים). מכאן נמשיך מערבה, לאחר כק"מ נגיע לוואדי יעקוב בו נפנה שמאלה (דרומה) עם דרך העפר המטפסת על המדרון המערבי של הוואדי. דרך זו תוביל אותנו למערת נטיפים המפורסמת. המערה מצויה בצידו המערבי של וואדי קטן היורד מחרבת א-סמרא צפונה. קשה למצוא את פתח המערה (!), בערוצו של הוואדי הקטן מצויה שומרה, בערך בגובה שלה וכמאה מטר ממנה על המדרון המערבי מצויה המערה. לאחר שחיפשנו ומצאנו את פתח המערה, נכנס. לאחר זחילה של כמה מטרים נגיע לאולם גדול (באורך של כ-30 מטרים !), באולם זה נמצא מטמון של טבעות זהב. מטמון זה הינו מטמון הזהב הקדום ביותר בעולם!!! (מהתקופה הכלקוליתית). לאחר ביקור של כשעה במערה נטפס לחורבה המצויה מעל ומדרום למערה – חרבת א-סמרא. במדרון המזרחי של החורבה נבחין במחשוף בזלת גדול של כמה עשרות מטרים. מחשוף זה מצטרף לשורה של מחשופים המצויים במערב השומרון (חרבת ערארה, קירה, נירית ועוד). מיטיבי הלכת שבנינו יכולים להמשיך מכאן מערבה למצודת טנורה. מכאן נחזור לדרך המוליכה לוואדי אבו עמר ולנחל קנה. נלך בדרך לאורך נחל קנה בין מטעי זיתים ושדות פלחה עד שנגיע לחרבת כפר קרע, כאן נבחין בכמה מאהלים של בדואים ובשתי נביעות, אחת בבור ואחת בבריכה חצובה. נוכל לדמיין את הכפר הציורי ששכן כאן בתקופות רבות. נמשיך מזרחה לאורך בנחל קנה, בדרך נעבור על פני מספר מעיינות היוצרים פלג מים זורם לאורך כמה מאות מטרים. עד לפני כשנתיים זרם כאן ביוב, ובזמן האחרון הותקן מתקן לטיהור שפכים והנחל בתהליך של שיקום. מאזור המעיינות (ביניהם עין הביצה, עין החוואר) נטפס במעלה לכיוון ה-ש.ג של נופים. יש לציין כי הטיפוס הוא תלול וקשה יחסית. כמובן שעדיף להמשיך עם הנחל מזרחה עד הכביש מתחת לעמנואל ולהכווין את הנהג לשם. #_lt#br/#_gt#סוג טיול = רגלי #_lt#br/#_gt#דרגת קושי = משפחות מיטיבות לכת / מיטיבי לכת (משפחות יכולות לבקר במעיינות בלבד – הלוך חזור מקרני שומרון – להלן) #_lt#br/#_gt#אורך המסלול (הרגלי) = #_lt#br/#_gt#מנופים דרך מערת נחל קנה, חרבת כפר קרע וחזרה ליקיר דרך המעיינות כ-13 ק"מ. #_lt#br/#_gt#משך הטיול =בין 5 ל-7 שעות. #_lt#br/#_gt#ביטחון ובטיחות = בשטח השמורה מצויים מעט מאהלים של בדואים. בעיקר סביב חרבת כפר קרע. עקב כך מומלץ להצטייד לפחות באקדח במסלולים השונים. #_lt#br/#_gt#נקודות צל = בערוצי הנחלים ישנן נקודות צל רבות. #_lt#br/#_gt#מים ושירותים = שירותים מצויים בקניון של קרני שומרון. מים – ב-ש.ג של נופים, יקיר, קרני שומרון, מעלה שומרון. #_lt#br/#_gt#ציוד מיוחד#_sc# פנסים, סנדלים לניקבה, משקפות. #_lt#br/#_gt#הערות נוספות#_sc# מלבד הדרכים הכבושות לאורך נחל קנה, ואדי אבו עמר וואדי יעקוב, אין דרכים מסודרות ומסומנות בשטח השמורה. #_lt#br/#_gt#כמובן שהביקור בשמורה יכול להיות במעיינות בלבד (הלוך וחזור מקרני שומרון – כחצי שעה הליכה לכל צד). #_lt#br/#_gt# #_lt#br/#_gt#מצ"ב מפה ותמונות. #_lt#br/#_gt# #_lt#br/#_gt#בעזרת ה' נעשה ונצליח. #_lt#br/#_gt# #_lt#br/#_gt# #_lt#br/#_gt#